קיץ ראשון בתל-אביב
אַחֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, אַחֲרֵי פֶּתַח-תִּקְוָה
גְּלִידָה
בְּטַעַם הָעוֹלָם הַגָּדוֹל
גּוּשׁ הַוָּנִיל הַקָּטֹן מִתְרַכֵּך עִם עֶרֶב
גּוּשׁ הַלִּימוֹן הַגָּדוֹל מִתְגַּעֵשׁ עִם בֹּקֶר מְאֻחָר
אֲנִי אֶפָּתַח אֶל עַצְמִי בְּיָד רְחָבָה
כְּרֹחַב הַכָּחֹל-הַמֶּנְטָה הַזֶּה
הַנִּמְשָׁךְ מֵחוֹף וְעַד קֵץ
חַלּוֹן רַאֲוָה מִקְרִי מוֹשִׁיט אֶת הַחִיצוֹנִי פְּנִימָה
וּמְעַרְבֵּל תְּלַת-מְמַדִּי, מוּחָשִׁי, חֲשׂוּף שִׁנַּיִם, יַעֲבֹר
יַהֲפֹךְ עִסָּה לַחָה
כַּמֵּדוּזָה חַסְרַת הָרַגְלַיִם
לְחֹמֶר מָלֵא
(מתוך חיתוך דיבור, צ"ריקובר ועיתון 77, 1989)
השיר הופיע גם בתרגום לספרדית באנתולוגיה של שירה ישראלית בכתב-עת בוונצואלה, בתרגום עודד סברדליק המנוח, יחד עם משוררים כמאיה בז"ראנו, רוני סומק ואחרים, כמדומה באותה שנה [ עלי למצוא את העיתון בין ניירותי כדי לדייק יותר בשמות המשוררים ובתאריך הפרסום]
שיר מקסים תמרה.
תודה, יעלה, משמחני ביותר
תמר, יכולתי לחוש את הטעם של הגלידה, הקור המפתיע שמתעצם בגלל הגלישה בהתחלה, ואת הכחול של המנטה. פתיחה יפה. ועוד אהבתי את
חַלּוֹן רַאֲוָה מִקְרִי מוֹשִׁיט אֶת הַחִיצוֹנִי פְּנִימָה
נ.ב. אני מעדיפה וניל. לא את הצבעוניים:)
תודה, מירה. שמחה שהתחברת לטעמים ולמראות
מי שמגיע ממקום קטן וקרתני שבו כולם מכירים את כולם ובו כולם מתייגים את כולם, יכול להפתח ולגדול דווקא במקום שהכל פתוח לכל האפשרויות , אפילו חומר חסר חוליות יכול להפוך שם לחומר מלא.
תודה על קריאתך רבת התובנה, גיורא
תמר
שם השיר מקסים…
הדימוי של המדוזה מוחשי… איך בכלל חשבת על מדוזה? זה ממש חזק עם הגלידה, הרי למדוזה יש צורת גלידה
להתראות טובה
תודה, טובה. שמחה על האופן שאת מרגישה את החומריות של השיר. תמר
תמר,
תל אביב וניל לימון ותכלת מנטה- היטבת להניח במילים את הצבעים של תל אביב בשבילי, ועוד כל זה כעיסה לחה
כן,
לפעמים אין לנו לברירה אלא להיות בתל אביב הזו
כדי לחיות
אפילו אם זה אבסורד
איריס
תודה, איריס. בשבילי החיים בכל מקום אחר בארץ הם אבסורד…
שיר נחמד תמר
אמל
תודה, אמל
תודה, אמל
איזה יופי ! מלא צבעים וטעמים (חוץ ממדוזה, לא אכלתי בחיי) ואיזה יופי שתל-אביב קבלה גלידה. מה ניתן לפתח-תקווה?(אני תושבת פ"ת) צ"ולנט?
מעדיפה גלידה.
תודה, לוסי.
תמר, תמיד ידעתי שתל אביב היא לא התפוח הגדול. היא הגלידה הגדולה.
השיר חכם ותובע קריאה נוספת לרדת לעומקו.
תודה רבה, שחר-מריו. אכן, תל אביב היא ה-גלידה ה-גדולה (לפחות אצלנו). וקבל את ברכת הדרך לקריאות נוספות מחכימות (שיחכימו אותי). תמר
שיר נפלא תמר, איך הלבן צהוב כחול
של הגלידה הופך לשמש מיים וחול
זו מן מערבולת של צבעים,טעמים וריחות. מסה המשנה צורתה
והכל באופן כה יפה מדגים את הקיץ התל אביבי.
תודה רבה, סיגל. שמחה על קריאתך היפה והרגישה לפרטים ולמכלול
תמר, יופי של שיר וכל הכבוד על פתיחת הבלוג. בהצלחה! אני עוקבת ואעביר לאחרים.
תודה, חנה
"אני אפתח אל עצמי ביד רחבה " גם הקוראת צריכה לפתוח את עצמה אל התמונה הרחבה, הדחוסה , הלא תמיד ברורה בשיר. מכאן נובעת עוצמתו.
תודה על הקריאה, אילת. ושמחה שבאת לכאן